כך נזרקתי ע"י בחורות - מיומנו של חנון

חנון מיואש מונה את כל התירוצים שקיבל מהבנות בחייו

הכרויות והתחלות | שני, 01 אוקטובר 2012 18:00

רבים איתנו בטח חוו פעם אחת לפחות את תחושת התסכול לאחר שנדחנו כבר בדייט השני באיזה תירוץ עלוב ומעורר רחמים. אז אחרי שהסענו אותך לדייט, שילמנו עלייך, החזרנו, ניסנו לנשק ולא הלך, הבקשה היחידה שלנו היא שרק תגידי את האמת. רק לזה אנחנו יכולים לשאוף אחרי כל ההשקעה הזו. תגידי שאנחנו חנונים מידי, מכוערים מידי, חכמים מידי, הכל רק לא איזה תירוץ מצוץ מהאצבע לסיבה שאת לא יכולה להיכנס איתנו לקשר. לפחות דבר אחד אי אפשר להגיד עלינו החנונים, שאנחנו טיפשים, אז תני לנו קצת יותר קרדיט. אתגרי אותנו, המציאי משהו שעוד לא שמענו בעבר. לידיעת כל הבנות שקוראות את הכתבה הזו (ואני בטוח שאתן יודעות בדיוק על מי אני מדבר) ובטוחות שאנחנו קונים את כל המעשיות שאתן מספרות לנו, הנה בדיוק מה שאנחנו חושבים כשאנחנו ממלמלים לכן "לא נורא, מאוד שמחתי להכיר אותך" אחרי שאתן זורקות אותנו.

זה לא אתה, זו אני

צריך הרבה אומץ כדי להגיד את הקלישאה הזו ובכל זאת המון בנות חוזרות עליה כמו מנטרה. הרי ברור שזה לא אני, זו את. זו את שזורקת אותנו, זו את שלא נמשכת לחנונים וזו את שסתומה מספיק בשביל להגיד לנו את המשפט הזה. הדבר שהכי מרגיז הוא שאת באמת מאמינה שככה את גורמת לנו להרגיש יותר טוב. אני ממש לא יודע מאיפה הגיע המשפט הזה לראשונה לעולם היחסים ועד שלא שמעתי אותו כמה פעמים מבחורות שונות, לא האמנתי שהוא עדיין קיים. היום בנות יודעות שכבר אף אחד לא נופל בזה אז הן מוסיפות "אני יודעת שזה נשמע נדוש, אבל באמת שאין בך משהו רע, זאת אני לא בסדר". אה, עכשיו זה נשמע פחות נדוש.

אני לא בנויה לקשר

אוקי, אז מה בדיוק את מחפשת באתרי היכרויות? סטוצים? מוצרי חשמל? טיפים לשמירה על הגזרה? ומה זה בכלל אני לא בנויה? גם אני לא בנוי, אני נולדתי לא בנו אותי. אם את מכירה מישהו שבנו אותו אז כנראה שאת מחפשת מישהו כמו איש הפח ואיש הפח אני לא. התירוץ הזה היה נשמע הרבה יותר טוב אם הוא היה מנוסח בצורה כזו: "אני לא בנויה לקשר, איתך." ואז אולי לא הייתי מרוצה, אבל לפחות הייתי מעריך אותך על הכנות.

יש לי חבר

חבר הומו"הייתי מביאה לך בכיף את המספר, אבל רואה את זה בורוד שנשען שם? הוא חבר שלי... באמת!"

עד שסוף סוף חנון שכמותי עוזר אומץ ומתחיל עם בחורה בפאב, היא משתמשת בתירוץ העלוב הזה. בעוד אני ניגש אליה עם כוסית השתייה, ותאמינו או לא יש לי אלכוהול בכוס ולא מיץ פטל כמו שנהוג לחשוב שחנונים שותים, היא מרימה את ידה ואומרת "זה חבר שלי". "מי?" אני אומר ושואל את עצמי אם היא באמת הצביעה עכשיו על הבחור עם הסקיני ג'ינס שלובש גופייה בצבע ורוד זוהר, צובט בתחת לבחור אחר שלבוש באותם בגדים בדיוק ורוקד לצלילי המוזיקה של ליידי גאגא.

אתה באמת חמוד, אבל...

קראתי פעם באיזה ספר שאם אומרים לך משפט עם המילה "אבל", כל מה שבא לפניה לא באמת חשוב. אם ניכנס לראש של הספר המשפט שלה צריך היה להיות "אני לא חושבת שזה ילך ביננו". אם אני באמת חמוד, אז למה שזה לא ילך ביננו?

הראש שלי לא פנוי לקשר

אני לא רוצה קשר עם הראש, אני רוצה קשר עם כל הגוף. אני באמת לא מבין בנות שהראש שלהן עובד בנפרד משאר הגוף. מה קרה? ראיתם חנון וכבר הגוף הפסיק לתפקד? אני חושב שאפשר לחסוך את המשפט האווילי הזה מאיתנו.

אני רואה בך ידיד

אני רואה בך סטוץ, אז מה עושים? בואי נתפשר על האמצע? יזיזים? איך היא יכולה לדעת שאני מתאים להיות ידיד שלה אם יצאנו רק פעם אחת? ככה היא בוחרת את הידידים שלה? אחרי דייט אחד? אני ממש לא מעוניין להיות ידיד של מישהי שכזאת נואשת לידידים.

עצה לי אליכן

בנות, נסו לפחות להיות מקוריות. האמינו לי שנעריך אתכן הרבה יותר אם פשוט תגידו את האמת. בנוסף זה גם יפגע בנו הרבה פחות. הרי גם חנונים, כן כן, אפילו אנחנו, כמעט בני אדם.

השתנה לאחרונה ב חמישי, 04 אוקטובר 2012 01:52

השאר תגובה

יש למלא את השדות המסומנים בכוכבית.